לצד אנשים שבחרו בצמחונות יש מי שלא מוותר על מנות בשר משובח, שאין כטעמו וכערכים שיש בו כדי לתרום לגוף האדם. אחת מן החוויות הגדולות של אכילת בשר מיוחסת למנהל מסעדת בשרים באילת, אשר מצליח לא רק להביא את הבשרים הכי טובים אל השולחן, אלא מחבר אותם לקטע הברזילאי של המסעדה. שיפוד רץ ועליו לא פחות מ-11 נתחי בשר שונים זה מזה, עם מרינדה או בלעדיה ועוד.
החיבור הכי טבעי של הבשר הוא עם ברזיל, ארץ הבשרים אשר אליה הגיעו המהגרים הראשונים והביאו אתם עדרי בקר. מישהו היה צריך לשמור על העדרים האלה במרחבים והיו אלה התושבים המקומיים הגאוצ'וס אשר פיתחו את המיומנויות לשמירת העדרים וגם של צליית הבשר, משום שזה מה שהם היו אוכלים בשטח אחרי ימים שלמים ששהו בו.
כל אכילה של בשר ומסעדת בשרים מנסה בעצם להביא את הדבר האותנטי שנשאר מאותם מדורות של גאוצ'וס אם זה בטעם, באווירה ובאיכות של הבשר הטרי.
מגמה במסעדות בשר: רק בשר טרי
אחת המגמות הכי בולטות היום, היא צריכה של בשר טרי אומר מנהל של מסעדת בשרים באילת. זוהי מגמה שנועדה להחזיר לנו קצת את הכפר שאיבדנו את השורשים ואת היסודות הבריאים שלנו. הכפר הגלובלי מעודד צריכה של מוצרים מעובדים, אבל הגוף שלנו צריך דברים אחרים והרבה פחות מעובדים ממש שאנו צורכים.
המקומיות של הבשר מקורה בתרבויות שונות. בברזיל למשל יש תרבות של אכילת בשר שנקראת צ'וראסקו. זו החלה עם הגעתם של הבוקרים הברזילאים אשר הציעו למבקרים במסעדות שלהם ובאירועים שונים נתחי בשר בקר טריים. את השיפודים הללו העלו על שיפודים גדולים וכל סועד יכול היה לטעום כל פעם טעם אחר. אסאדו למשל זו ארוחה של בשר ארגניטאי טרי, על השולחן תמיד יככב נתח השפונדרה שבארץ כבר קוראים לו אסאדו. נהוג בדרך כלל לצלות אותו לאט ליד מדורה עד שהוא הופך לעסיסי ושחום.
בצרפת למשל מאוד מקדשים את סוג הזן המקומי של פרות בשם שארולה ובמסעדות מציגים את החוו ממנה הוא מגיע, גם בבריטניה מציגים את החוות מהן מגיעים נתחי הבקר כדי לעודד גאווה מקומית.
היי דרומה לאילת…
מגפת הקורונה השאירה אותנו בארץ. השמיים סגורים ועד שהם ייפתחו, יש לנו הזדמנות ליהנות מארצנו הנפלאה ולרדת לאילת. לטייל בחופים הנפלאים, ללכת למצפה התת ימי וללכת לאיזו מסעדת בשרים באילת שמציגה את הבשר הברזילאי במיטבו בפולחן של שיפוד
הצ'ורוסקוריה עם 11 נתחי בשר שמצגים מנעד עצום של טעמי בשר מנתחים שונים.
חשוב לומר כי בארץ נוהגות מסעדות בשרים להשתמש גם בבקר מקומי מרמת הגולן. שנת 1967, אכלסו הכרים הנרחבים הרבה מאוד מגדלי עדרים ובוקרים כדי לשמור את השטח הטבעי. 10% מהבשר שאנו אוכלים בארץ מקורו במרעה שברמת הגולן ו-35% ברפתות.
אין ספק כי הקורונה עודדה את הטיולים והבילויים בארץ והמסעדות באילת ובעיקר מסעדת בשרים באילת מלאות עד אפס מקום, כמובן עם שמירה על התו הסגול.
אילת מזכירה בהרבה מאוד דברים, איזה פסטיבל של חופש, אהבה וקרנבל. כאשר נכנסים למסעדה של בשרים בקצב הסמבה שום דבר לא מסגיר את זה שזה קורה באילת ולא בריו דה ז'נרו. אפשר לעצום את העיניים עם איזה נתח קצבים מובחר ולחלום שאתם נמצאים שם רחוק בברזיל…
קראו גם על: מסעדות מומלצות באילת